Diamonds are Forever

Being Jewish

2012-02-07T06:51:00.000+02:00

New from the oven - a new column about the "New York Jewish Film festival".

In short, I've attended the screening of Tomer Heyman's film "The Queen Has No Crown", had a small fight with the fancy woman sitting next to me (for some reason she reminded the editor of Joan Rivers, hence the photo) and mainly was deeply moved by the personal story unfolded on screen.

The column can be found here (in Hebrew)

Two new videos

2012-01-29T19:05:00.000+02:00

Little Dima is chewing his bone

views from the free ferry to Ikea

All the Single Ladies

2012-01-29T04:57:00.000+02:00

Following some real life stories, here is my new column for "Pnai Plus" dealing with dating in New York City.

Hope you like it.

Doing Time, Doing Vipassana

2012-01-25T19:09:00.000+02:00

Not being cynical, my experience at the Vipassana retreat last week was life changing. I'm still figuring out everything I went through, but I can definitely conclude that it was a jerking, emotional, thought provoking experience that was very much needed for a person like me.

In short, I went for 10 days to the Dhamma center in Shelburne, Massachusetts where I basically gave myself to Buddha. No talking, no eye contact, eating little (vegetarian food) and meditating everyday from 4:30 AM to 9:00 PM.

It was hard, both physically and emotionally, but after those draining days I feel like I'm a different person. To put it in the words of S. N. Goenka, the leading lay teacher of Vipassanā meditation, it was like I went through an operation.

Without adding to much words, here are some pictures from the beautiful center, which is surrounded by a really magical snowy forest. I think the location helped me a lot in sustaining there.

for more information about the vipassana technique and to sign up for a course go here.

Take rest, Take rest. may all human beings be happy.

Super Model

2012-01-09T18:19:00.000+02:00

Here are a few pictures from the photo shoot I did for "Pnai Plus" magazine (Israel).

I'll upload my columns soon, meanwhile here is my writer page on xnet.co.il, the affiliated website of the magazine.

Graduation

2012-01-07T04:55:00.000+02:00

Finally graduated from NYU :)

I've uploaded more pictures to my Facebook profile, they can be found here.

Remember November

2011-12-27T06:04:00.002+02:00

I've posted pictures from November to my Facebook page. It has been an exciting month of going to school to NYU and enjoying Autumn in NYC. This is a random selection of how it looked through my eyes.

all of my November pictures are found here

Vercase Fashion Show

2011-12-27T05:56:00.000+02:00

Had a great time covering the Versace fashion show for "Hadshot Habidur" (Israeli TV).

here is the full video article we did about the fashion show.

and here are some pictures I took at the scene:

more pictures can be found on my Facbook album

and here, again, a little video I took at the show

thank you Claire Danes!

2011-12-06T04:35:00.002+02:00

It's 5 O'clock in the morning

2011-11-27T19:35:00.002+02:00

Vercase 1

2011-11-10T06:01:00.002+02:00

To be continued

October pics

2011-11-08T19:58:00.000+02:00

More pictures taken in October can be found here

Sounds of New York City

2011-11-07T04:17:00.000+02:00

New York City marathon

2011-11-07T00:27:00.002+02:00

The Little Match Girl

2011-11-05T02:33:00.001+02:00

Fall time

2011-11-04T07:30:00.001+02:00

Had my last midterm this week. What a feeling of freedom (until two weeks from now when it starts all over again)

A little treat to celebrate

Went to pray

My favorite place

Location:Washington square

Broderick Hiest

2011-11-04T05:48:00.000+02:00

Actor Matthew Broderick has never made a great impression with me. For example, the guy has been active for three decades now, and I think his greatest wikipedia trivia is that he is Sara Jessica Parker's husband. oh, and "Ferris Bueller's Day Off" which was like a million years ago.

Anyway, I've interviewed Broderick for his new movie, "Tower Heist". saying "His" is sort of stretching it, since Broderick plays a minor rule and leave the center stage for Eddie Murphy and Ben Stiller. Nevertheless, he was a nice guy in reality and even offered me a job (being the doorman for his family, which means opening SJP door for her. hmm, tempting).

The full interview with Matthew Broderick can be found here

American Horror Story

2011-11-04T05:00:00.000+02:00

For this 2011 Fall television season, "American Horror Story" is without a doubt my favorite. The show, which airs on FX channel, is darkly written and full of twist and turns, good acting (especially Jessica Lange and Frances Conroy, but everyone is doing a great job really) and a unique look.

The story, based around a family living in a haunted house, is a platform for many devilish plots about the house and its inhabitant. I think I relate mostly to the idea of being confined to a place, no matter how horrifying it may be, without the ability to leave. That is basically the story of the characters in the show, that because of past debts are constrained to a place, whether its physically or mentally (or both). Sad, but this is an idea I can relate to.

Here is a full critic i wrote on "American Horror Story" for Ynet

Happy September

2011-11-04T04:49:00.000+02:00

Went back to school, believe it or not, in the city I love most - New York City. While it has been a very stressful month, full of thoughts, contemplations and dealing with new things that arose, it was also going back to a different state of mind. Empire state of mind, I guess :)

All of my pictures from September can be found here

Timeless Luxury

2011-09-28T04:17:00.000+03:00

In NYC

2011-09-15T02:53:00.000+03:00

Love this town

bayush

2011-09-15T02:51:00.000+03:00

leaving NRG, going back to NYC

The Diner

2011-08-21T13:33:00.000+03:00

A Yummy food critic I wrote about "The Diner by Goocha"

Going mobile

2011-08-16T22:12:00.001+03:00

This my first attempt at updating the blog from my iphone. Will it work?

The "Ramzor" girls

2011-06-02T00:31:00.000+03:00

Really hard working this month! here's another article I did with Yael Sharoni and Liat Har Lev, the female stars of the Israeli sitcom "Ramzor" (Traffic Light). It was on the cover of "Signon" magazine.

The interview with Yael Sharoni and Liat Har Lev

Here's Rosie

2011-05-30T16:04:00.000+03:00

Rosie Huntington-Whiteley, one of the world's hottest models, in a profile I did for "At" magazine

Clueless

2011-05-26T12:49:00.001+03:00

Dana Samo, wife of actor Yuval Samo, in an Interview I did for "At" magazine. Very cute and honest.

Randy harrison

2011-05-15T17:11:00.000+03:00

I Still have fond memories from Randy Harrison who played Justin in the hit gay TV show "Queer as Folk". Last week I got a chance to interview him for "Rating" magazine prior to his trip to Israel.

Here it is

Live Eurovision

2011-05-15T14:14:00.000+03:00

Like every year, yesterday we covered the Eurovision contest LIVE for NRG.

Turned out really funny.

Mystique

2011-05-01T16:56:00.000+03:00

Song of the day

2011-03-29T09:35:00.000+02:00

No real reason, but this song doesn't leave my head for days now

speed it up

Three days in strange houses

2011-03-19T12:56:00.001+02:00

when I was younger (18) I was invited to host a documentary movie called "Three days in strange Houses" for YTV, the (then) youth channel of Yes broadcasting. I remember it as a fun experience, traveling Israel for three days and meeting nice and interesting people.

While organizing my things I found the movie, now 10 years old, and uploaded it to the computer. here it is in its fullness - 40 something minutes long. nice memory :)

Mother-Son

2011-03-02T12:46:00.000+02:00

And the Oscar goes to...

2011-02-28T15:08:00.000+02:00

here is a live blogging I did during the 2011 Academy Awards, a.k.a "The Oscars". Overall, I can conclude and say that it was a pretty boring ceremony, with no surprises or drama. Don't think I'll do it for another year :)

Oscar night

2011-02-27T21:33:00.000+02:00

so, who's going to be the big winner? i'll cover the ceremony live on NRG

Tal Berkowitz

2011-02-21T12:20:00.000+02:00

All the pretty ladies are coming my way :)

here's an interview i've conducted with Tal Berkowitz, an israeli model.

kiss kiss

I Love you Fatty

2011-02-18T14:21:00.000+02:00

In addition for me being a reporter/ editor, i took on another fun occupation - being a food critic!

here are two food reviews i've written recently:

bellini restaurant

Sitara restaurant

Yum Yum. I love food.

Spice Up Your Life

2011-02-17T19:49:00.000+02:00

Colours of the world

Spice up your life

Every boy and every girl

Spice up your life

People of the world

spice up your life

I've interviewed Mel B. AKA Scary Spice for "Rating" magazine.

here it is - Mel B Vs. me

her show, "Mel B: it's a scary world" is pretty trashy, but i just love her (and the whole group, for that matter). makes me want to see this movie again. anyone even remembers what's going on there?

Shaking Dima

2010-12-10T14:58:00.000+02:00

Dima Diamond is shaking from the rain and thunders

Danny Boy

2010-12-07T15:17:00.000+02:00

An interview I had with Danny Geva, from the movie "Kalevet"

Big and Beautiful

2010-10-31T15:30:00.000+02:00

Nice and Juicy interview I had with Hana Laslau for "Signon"

AL Orna Datz

2010-09-09T15:23:00.000+03:00

הלו הלו

כמיטב מסורת הקידום העצמי, הנה ראיון שערכתי עם אורנה דץ ל"סגנון" ראש השנה.

חיה את הסרט: ראיון עם אורנה דץ

הרושם שלי מהגברת הוא שמדובר בבחורה עם גישה די חיובית לחיים. באופן כללי, נהניתי.

בגלל אילוצי סגירות החגים הראיון נערך כבר לפני כמה שבועות, עוד לפני שיצא שיר הלהיט "Al Orna Datz".

היא בעצמה התקשרה לספר על הטירוף הזה, אבל הכתבה כבר היתה סגורה לצערי.

שנה טובה יהלומים

The Stepfather

2010-09-04T16:48:00.000+03:00

ראיתי את הסרט "The Stepfather" שמספר על אב חורג שהוא למעשה רוצח סדרתי. קריפי משהו.

הסרט די חרטה (חוץ מפן בדג'לי החתיך ומזוג הדודות הלסביות), אבל הוא כן גירה את חושי הויקיפדיה המפותחים שלי.
למשל, נזכרתי בכך שמדובר ברימייק לסרט סמי קאלט משנת 1987, שאף גרר לא אחד אלא שני (!) סרטי המשך. מרשים.

מה שבאמת נאה זה הפוסטר לסרט המקורי, שהוא לא רע בכלל בעיני

והשיא? מסתבר שכל העסק מבוסס באופן רופף על סיפור אמיתי של בחור בשם ג'ון ליסט, שבשנת 1971 רצח את כל המשפחה שלו ואז הצליח לברוח מהרשויות במשך 18 שנה. תראו איזה פרצוף נאה:

ואז קראתי עליו, על הבריחה שלו, על התינוק של לינדנברג (עוד מקרה רצח בניו ג'רזי)... בקיצור, הסרט הדבילי מלמעלה גרר שעה של חפירות באינטרנט. שזה נחמד.

feast your eyes on this

2010-09-01T22:47:00.000+03:00

This is Amiram Eini, model/singer i've interviewed recently for signon.

beside being extremely good looking, he is also 37 years old and still kicking. kudos for that, i say!

for the interview with Amiran eini press here

kiss kiss

Paris Travels

2010-08-30T22:38:00.000+03:00

this is an old pic, but i looooooooooooooVe the way she travels.

and happy b-day Chicse!

I love the Emmys

2010-08-30T15:33:00.000+03:00

Yo,

here is a live blog i did for the 2010 emmy awards (in hebrew)

overall, not a bad cermony, although a bit boring i would say.

from all the dresses, i liked kyra sedgwick's the most.

(here is a full fashion report)

Run like the wind

2010-08-26T16:40:00.000+03:00

הולה!

למרות שאינני אצן או רץ או מישהו שעושה פעילות ספורטיבית מלבד ללכת לחדר כושר (וזה הרבה, לא?), להלן המלצה שכתבתי על הספר של הרוקי מורקמי "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה".

מדובר בספר נחמד ביותר, שלמרות שלא קורה בו הרבה, הוא מצליח לעורר עניין כלשהו. עכשיו אני בעיקר חושב על זה שאני צריך להתייחס למטלות מייגעות כאל ריצת מרתון, ופשוט להעסיק את הראש שלי בדברים אחרים.

מה שכן, תמונה כזו אין הרבה סיכוי שתראו שלי (זה מורקמי. חמוד כזה)

סופה"ש נעים יהלומים

Changeling

2010-08-24T21:02:00.000+03:00

באיחור סופר לא אופנתי ישבתי סוף סוף לראות את "ההחלפה" (The Changeling), הסרט של קלינט איסטווד עם אנג'לינה ג'ולי.

למרות הציפיות הנמוכות (קלינט איסטווד מעורר נמנום, אנג'לינה ג'ולי דורשת כאפה), דווקא מדובר בסרט משובח למדי.

מה שהכי עניין אותי בכל העסק הוא שמדובר בסיפור אמיתי. לא להאמין (למטה, האישה עליה מבוססת דמותה של אנג'לינה. מצאו את ההבדלים)

בקיצור, מומלץ ביותר

Will it blend?

2010-08-09T01:02:00.002+03:00

Diamonds!

the best ending of a tv show

2010-08-06T20:47:00.000+03:00

קלייר עוזבת את הבית ב"עמוק באדמה" וכל הדמויות מוצאות את מותן. בכי.

שזה מזכיר לי את סיה (Sia), שהיא זמרת ה-ורסת. חפשו אותה ביוטיוב, לא תתחרטו.

happy weeKend diamonds

ok, i'm a media slut

2010-08-05T00:29:00.000+03:00

מתוך "העולם הבוקר"

Da Girls

2010-08-01T00:22:00.000+03:00

דבר ראשון, במסגרת היח"צ העצמי (וזה שאין לי כוח לכתוב דברים גם לפה וגם לעבודה, בכל זאת), להלן כתבה זוגית עם עופרי פרישקולניק וורד פלדמן. אם הייתי חכם הייתי כותב ורד פלדמן ועופרי פרישקולניק ואז חוסך סוגיית ו' בעייתית, אבל משום מה עופרי באה לי יותר טוב קודם. בכל מקרה.. עשיתי איתן כתבה, הן דיברו בעיקר על כמה הן מאוהבות ולה לה לה. ניחא.

ובסוגיית מאוהבות אחרת, אני קורא עכשיו את הספר "להתחתן" (שבאנגלזית בכלל קוראים לו "Commit" שזה "להתחייב"), מאת הסופרת אליזבט גילברט, זו שכתבה גם את "לאכול, להתפלל, לאהוב".

למרות שהביקורות לא פירגנו לספר יותר מדי (כמו שבד"כ קורה לספרי המשך וזה סוג של כזה) אני מאוד מחבב בינתיים. חוץ מזה שאני אוהב את הטון שלה - שעובר יפה גם בתרגום לעברית - כל הנושא מאוד מעניין בעיני. כמו הבנות מלמעלה, גם גילברט חופרת בנושא הזוגיות, אבל מזווית מעט בוגרת יותר.

מה שאני אוהב בה זה בעיקר שהיא מקדישה כל כך הרבה מחשבה בכל סוגית הנישואין, במקום סתם לקפוץ למים. הראייה שלה נכונה בעיני - ערכי חברות, סבלנות, פרופורציות וכו'. ספר מומלץ לכולם (במיוחד אם אהבתם את הקודם)

ונסיים בתמונה בעלת ניחוח לזבי

שיהיה שבוע טוב דיאמונדז

2010-07-20T19:04:00.001+03:00

והפעם במועדון הספר של נים דיאמונד - "ארוחת הערב", ספר מומלץ ומרגש מאת הרמן קוך.

לפני שאדבר (בקצרה) על הספר, אני יודע שהבלוג הזה הפך לסוג של מקדש לכתבות שלי. הסיבה לכך היא ש:

א. רוב הדברים המעניינים שיש לי לומר הולכים ל-nrg, שכן זו העבודה שלי.

ב. אני לא מעלה פה את כל הכתיבה שלי, רק דברים שאני מבסוט מהם.

ג. נו, אז מה. אז אין לי חיים חוץ מעבודה. deal with it.

בקיצור, אז הפעם אני רוצה להמליץ על הספר "ארוחת הערב", שהוא ממש מוצלח ונגרס אצלי בקריאה בכמה ימים בלבד. כמה דברים שאני מחבב שם:

1. העלילה - שני זוגות מדברים על כך שהילדים שלהם רצחו הומלסית.

2. הסגנון - מצד אחד מתוחכם ובשפה נאה, מצד שני מאוד על הקרקע ומחובר למציאות.

3. המסר - הספר מותיר לא מעט מחשבות מאחור. האם הורים צריכים לעשות הכל למען ילדיהם? איך מחנכים ילדים? על מה כדאי לדבר ועל מה לא?

בקיצור, הצלחה.

ממליץ בחום (מי שרוצה אותו ממני, הוא כרגע בדרכו לאמא שלי, כשהיא תסיים אעביר הלאה).

קיס קיס

Show me your nippies

2010-07-14T20:42:00.001+03:00

After all the gals, time for a dude!

this time it's Ronnie from "Jersey Shore", the idiotic TV reality show from MTV.

here's an interview i had with him and was published today.

hot stuff

Robyn is a dancing queen

2010-07-11T00:52:00.000+03:00

this blog is becoming a shrine to all my favorite ladies.

and here is another one, Robyn, a pop candy from Sweden.

this is an interview I've conducted with the lady.

she is chic!

btw, her songs are pretty sad, i think. in a trashy way, of course.

good week diamonds

superstar

2010-07-08T10:53:00.001+03:00

Hi,

just wanted to post my Roni Duani interview, the cover of "Signon" last week.

she's pretty cute, i have to say, and her music is not so bad. here was one of her recent videos.

kiss kiss

Nim.

(p.s - the Roni Duani article)

Book Club

2010-07-05T23:49:00.000+03:00

והערב, קצת תרבות.

הבחור שלמעלה, חוץ מהיותו חתיך היסטרי (בעיני), כתב את הספר המשובח "בדידותם של המספרים הראשוניים". קצת קיטש, אבל עובד.

הנה אני מדגמן את העטיפה

ביקורת על "בדידותם של המספרים הראשוניים" אפשר למצוא פה

Paris is sexy in every language

2010-07-03T23:53:00.002+03:00

فريس هيلطؤن*

(*Paris Hilton)

rules

love the way she travels. Chicse loves it too

Another one, Courtesy of Bubi Diamond (a.k.a SuperCotler)

بريطني سبيرس

It's Britney, b-iatch

(taken from here)

drag me to hell

2010-07-01T13:23:00.000+03:00

בשעה טובה, כתבה שפרסמתי על התוכנית "Queens of Drag". מדובר בתוכנית ריאליטי הורסת על חבורת מלכות דראג מהממות שחיות בניו יורק. נפלה בחיקי הזכות לבלות עם הבנות יומיים במנהטן והכי כיף אדיר.
אין על ניו יורק. באמת.

ליידי באני

אסיד בטי

כל החבורה

ותמונות שצילמתי בעצמי של מלכות הדראג ניתן למצוא כאן

אחת מהכתבות שאני יותר מרוצה מהן :)

מקווה שיזכרו אותי פעם הבאה שאגיע לביקור

Umbria

2010-06-27T08:47:00.007+03:00

את סוף השבוע שלפני שבועיים ביליתי לי עם המשפוחה באומבריה, שזה מחוז בדרום מרכז איטליה.

או בקיצור, הנה -

היינו שם בעיר בשם פרצ'י,

ראינו ה-מ-ו-ן נופים ירוקים

ותקענו לא מעט אוכל

הלו, גוד לוקינג

הנה ציור שאחי הכין שם

את שאר התמונות אפשר לראות כאן

Umbria

בברכת הג'לטו

Sandra + Segev

2010-06-26T08:34:00.001+03:00

הנה כתבה (די הורסת, לטעמי) שעשיתי עם סנדרה רינגלר ושגב משה.
בבסיסה - עצות לזוגיות.

כמה מסקנות משיחה עם השניים:

1. כיף להיות בורגני
2. כיף להיות מפוצץ
3. כדאי בזוגיות לדבר על הכל, ואני מתכוון ל-ה-כ-ל. שאפו להם.
4. ועוד כל מיני עצות - להחמיא, לא לריב ליד הילדים, לא ללכת לישון בריב, לברוח לחופשות וכו'.

יש סיכוי שהם מתגרשים תוך חמש שנים, ועדיין.

לכתבה המלאה עם סנדרה ושגב

Bye Michael

2010-06-25T11:42:00.000+03:00

this s the page we did today for the late Michael Jackson (one year without him)

do you recognize the narrator on this one? :)

Sleeping Beauty

2010-06-23T12:17:00.000+03:00

דברי חוכמה:

לישון במקום לנשנש

מחקר אמריקאי מצא כי שעת שינה נוספת בכל לילה תסייע לכם להשיל ממשקל הגוף שבעה ק"ג בשנה, בהתבסס על צריכה יומית של 2,500 קלוריות. אם מחליפים פעילויות בטלות בשינה, אנחנו מדלגים על אותם נשנושים שנצרכים ברגעים אלו וכך חוסכים ללא מאמץ בממוצע שישה אחוזי קלוריות. כמו כן, ישנן הוכחות ששינה מועטה מעוררת תיאבון וגורמת לתחושת רעב חריפה.

לקוח מתוך הכתבה הזו, על דרכים לחסוך בקלוריות (לא מאמין שהתחלתי לקרוא דברים כאלה)

2010-06-22T16:19:00.000+03:00

לבד

על הגג

שבתות וחגים

לייק אה וירג'ין

go Heidi

2010-06-22T12:58:00.001+03:00

זה מעולה:

היידי מונטאג מוכיחה שקוגריות היא עניין של יחסיות ומשגרת הצעה מגונה לבחור הדוחה בפלנטה, ג'סטין ~~ביובר~~ ביבר

(לקוח מהבלוג החושני של גיא פינס)

"אנחנו מקווים מאוד שהיידי מונטאג' שכרה לה אנשי אבטחה (בעצם אנחנו מקווים שלא), כי החל מאתמול, שפנפנת הפלייבוי הכי פחות מוכשרת בעשור האחרון, נמצאת על הכוונת של מעריצות ג'סטין ביבר.

הסיבה: ציוץ לא ברור שהפנתה מונטאג' לביבר דרך טוויטר:

.Now that i am getting divorced i think you and i should do a photoshoot together! Cutie! I'm closer to your age

מה יש לכל הכוכבניות סוג ד' האלה מביבר? יכול להיות שהן פשוט מנסות לרכב על גל ההצלחה שלו? ולמה לעזאזל זה מצליח להן? לאלוהי הטוויטר (אשטון קוצ'ר) הפתרונים".

==

אין לתאר את הזוג המחריד הזה

התפתחות בפרשה

The Human Centipede

2010-06-21T01:37:00.000+03:00

אחי אנין הטעם ואריג (אין לונדון) חשף אותי לסרט המופת "The Human Centipede" (התולעת האנושית, בתרגום חופשי וחינני במיוחד).

מדובר בסרט פורן-דם, מזן "הוסטל", "המסור" ושות', המספר על רופא מטורף שחוטף שלושה קורבנות ויוצר מהם מרבה רגליים. איך? על ידי תפירתם אחד לשני, פה ל.. רקטום. ועל זה נאמר בלעעעעעעעעעעעעעעחס.

ובכל זאת, חייבים להודות שיש פה משהו מסקרן. אוקי, זה דוחה. רחמים על השחקנים.

Pussycat

2010-06-20T22:00:00.000+03:00

אמרתי כבר שאני מת על הפוסיקאט דולז? מת.
רק לא כל כך מחבב את הסולנית שלהן, ניקול שלזינגר או איך שלא קוראים לה, שמקילומטר רואים שמדובר בביץ' רצינית.
זה השיר שלהם שאני הכי אוהב. בכלל, מעדיף אותם בגרסא חמוצה ולא מרוצה.

"אני שונא את זה חלק"

אנחנו נוסעים לאט דרך השלג

בשדרה החמישית

רדיו כרגע היא

כל שאנו יכולים לשמוע

גבר אנחנו לא מדברים מאז שעזבנו

זה איחור כה

קר בחוץ

אבל בינינו

זה יותר גרוע כאן

העולם מאט אבל הלב שלי פועם מהר עכשיו

אני יודע שזה החלק שבו סוף מתחיל

אני לא יכול לקחת את זה עוד

חשבתי שאנחנו חזקים

כל מה שאנחנו עושים הוא להשתהות

מחליק בין אצבעותינו

אני לא רוצה לנסות עכשיו

כל מה שנשאר זה להתראות

מצא דרך זה אני יכול להגיד לך

אני שונאת את החלק הזה ממש כאן

אני שונאת את החלק הזה ממש כאן

אני פשוט לא יכול לקחת לך את הדמעות

אני שונאת את החלק הזה ממש כאן

כל יום בשבע לוקח זירת ישן

נראה שאנחנו מחויבים לחוקי אותה השגרה

אני חייב לדבר איתך עכשיו "לפני שאנחנו הולכים לישון

אבל נישן פעם אני אגיד לך מה כואב לי

העולם מאט אבל הלב שלי פועם מהר עכשיו

אני יודע שזה החלק שבו סוף מתחיל

אני לא יכול לקחת את זה עוד

חשבתי שאנחנו חזקים

כל מה שאנחנו עושים הוא להשתהות

מחליק בין אצבעותינו

אני לא רוצה לנסות עכשיו

כל מה שנשאר זה להתראות

מצא דרך זה אני יכול להגיד לך

אני שונאת את החלק הזה ממש כאן

אני שונאת את החלק הזה ממש כאן

אני פשוט לא יכול לקחת לך את הדמעות

אני שונאת את החלק הזה ממש כאן

אני יודע שאתה שואל אותי להיאחז

ולהמשיך כאילו שום דבר לא בסדר

אבל אין יותר זמן לשקרים

כי אני רואה את השמש שוקעת בתוך העיניים

אני לא יכול לקחת את זה עוד

חשבתי שאנחנו חזקים

כל מה שאנחנו עושים הוא להשתהות

מחליק בין אצבעותינו

אני לא רוצה לנסות עכשיו

כל מה שנשאר זה להתראות

מצא דרך זה אני יכול להגיד לך

אבל אני חייב לעשות את זה

אני חייב לעשות את זה

אני חייב לעשות את זה

אני שונאת את החלק הזה

אני חייב לעשות את זה

אני חייב לעשות את זה

אני חייב לעשות את זה

אני שונאת את החלק הזה ממש כאן

אני שונאת את החלק הזה ממש כאן

אני פשוט לא יכולה לקחת את הדמעות

אני שונאת את החלק הזה ממש כאן

gagadonna

2010-06-20T11:40:00.000+03:00

הקליפ הזה פשוט מהמם. תכלס, גאגא היא הכי קופיקט.

Glicking

2010-06-19T21:55:00.000+03:00

הראיונות הכי טובים הם עם אנשים מעניינים, את המראיין בכל אופן. כשיש כימיה טובה, אז בכלל מדובר בטיפול פסיכולוגי זריז שפרוס לעיני כל.

ליאת גליק, שחקנית מהממת וחברה קרובה, נמצאת בחיי כבר קרוב לחמש שנים. מדובר באחלה בן אדם שהיה לי העונג להכיר ולחוות איתו לא מעט חוויות (למשל, ערב סילבסטר במסעדת צדפות, כולל הזמנה לחדר מלון של זוג לסביות).

מדובר פשוט בבחורה קוסמת ואעצור כאן כדי לא להישפך יותר מדי.

הסיבה שאני מקדיש לה פוסט היא כי לאחרונה ראיינתי אותה ל"תרבות מעריב", אחרי שנים שאנחנו רוצים לעשות את זה. הראיון הראשון, אגב, שערכנו בוטל אחרי שהיא החליטה שחשפה יותר מדי. ממש.

הסיבה לראיון היא העובדה שליאת משתתפת בסרט "בן חוזר הביתה" שביים עוד חבר שלי, אלעד זכאי. גם הוא יזכה לפוסט נפרד בקרוב בע"ה.

הסרט יוקרן בפעם הבאה בפסיטבל הקולנוע בירושלים וממליץ לכולם בחום ללכת לראות.

בינתיים, הנה הראיון בו אנחנו מדברים על הנסיעה לניו יורק, הגירושין, ההתבגרות, הגברים וכו'. את הצילומים היפים צילמה יעל רייך.

אגב, ליאת מסרה שהיא מבסוטית מהראיון ואף הצביעה על כל מיני טריקים של כתיבה שלא שמתי לב אפילו שהשתמשתי. מה שנקרא, לעבוד כבר על אוטומט (כל מיני פאוזות, העברות נושאים, חזרות וכו'). נחמד.

ראיון עם ליאת גליק

Californacation

2010-06-19T15:53:00.000+03:00

יו
מצורף ראיון מהמם עם דיוויד דוכובני, כוכב "קליפורניקיישן".
הישג קטן - פעם ראשון שיש לי כתבה בשער של "תרבות מעריב". נח'מד.

את הכתבה (דיוויד דוכובני, אמרתי? דיוויד דוכובני) אפשר לקרוא כאן.

קיס

let's disco

2010-06-08T23:39:00.000+03:00

this is Wonderful :)

disco by youtube

miss winter (chicse) thought about it before everyone

Out of sight

2010-06-06T01:53:00.000+03:00

כשעזבתי את הבסיס בצבא זה היה השיר שליווה אותי

והנה עכשיו, שמונה שנים אחרי, אני עדיין חורש עליו.
נראה לי שאני והשיר הזה נלך עוד הרבה.

יאללה, פורש לישון

שיהיה שבוע טוב :)

i (heart) sex

2010-06-04T12:12:00.000+03:00

this is the closest i'll ever get to Carrie Bradshaw :)

and here is the full review on "Sex and the City 2"

מלכות המדבר: ביקורת "סקס והעיר הגדולה 2"

בגדים, בדיחות, הומואים, העצמה נשית ומעט עלילה. "סקס והעיר הגדולה 2", שנפתח השבוע, הוא חגיגה של בגדים, נשים, הומואים, טראשיות וגם קצת תובנות על החיים. קארי, מירנדה, שרלוט וסמנתה – התגעגענו אליכן. ביקורת

דנה דרבינסקי ונמרוד דביר

צפו בטריילר ל"סקס והעיר הגדולה 2"למרבה הצער, עדיין אין לנו אפשרות לתת דירוג של טראש. אולי כוכבים צהובים? נחשוב על זה להבא. הסיבה שהסרט "סקס והעיר הגדולה 2", שעלה בישראל אמש (ה'), מקבל אצלנו יחסית דירוג גבוה היא לא בגלל שמדובר חלילה ביצירה של פליני, אלא מאחר ומדובר במוצר טראשי לחלוטין. וככזה, הוא עושה את העבודה בצורה נפלאה.
הסרט החדש בסדרה על ארבע הבנות מניו יורק הוא מטופש, שיטחי, נטול עלילה וכמעט בלי יומרות (למרות שכן יש כמה מסרים חשובים ועל כך בהמשך). הוא כן כיפי, ממכר, סוחף ומושך. או כמו שהגדיר זאת חבר טוב ביציאה מהאולם: "היה ארוך בטירוף, עמוס בלוקים מופרכים ובדיאלוגים מפרכים ואתה יוצא בתחושה שכולם נורא עשירים חוץ ממך. לא יכול לחכות כבר לשלישי!".

אז אחרי שנהנינו, צחקנו, קינאנו ואמרנו בקול רם "מה זה השטויות האלה", אנחנו מביאים את הרשמים מסרט הבנות האולטימטיבי בחלוקה לקטגוריות. קארי, לטיפולך:

אופנה

ככל הנראה הכוכבת המרכזית בסרט. האופנה ב"סקס והעיר הגדולה 2" מוגזמת ויקרה להחריד.

ברשת נפוצו לפני עליית הסרט שמועת שונות לגבי העלילה. לפי גרסה אחת מעניינת במיוחד, ביג נכשל בעסקיו וקארי והוא יורדים דרמטית ברמת החיים וחווים משבר אמון בינהם.

זה יכול היה לעורר אמינות ולקרב את הקהל לדמויות אבל זה לא קרה. קארי נהנת בדירה המשותפת עם ביג מחדר ארונות גדול, מעוצב, גדוש בפריטי יוקרה ומקומם. כמובן שהיא מחזיקה גם בחדר ארונות עמוס נוסף, בדירה הקודמת שלה.

האאוטפיטים בסרט הם תמיד רבי השקעה, רבי פרטים, גרנדיוזיים ויצירתיים. רמות הקישוט והגנדור מזכירים כמעט את אלה של נשות האצולה הצרפתית טרם עידן הגיליוטינה. העקבים המוגזמים מופיעים כל הזמן, אפילו כשקארי מעבירה ערב שקט בבית, עם ביג.

רוב הזמן יש תחושה שפטרישיה פילד משתמשת ב-4 הדמויות כבבובות חלון ראווה ופשוט מחליפה להן סטים באופן מסחרר כדי להפגין את היכולות שלה. וזה בסדר.

זה באמת הסרט של של פילד לא פחות מאשר של שרה ג'סיקה פרקר. פילד היא גורם נכבד ששולח את הקהל לקנות כרטיסים בקופות והיא עושה כאן עבודה חשובה לא פחות מזה של התסריטאי ואף משתווה לו.

הבגדים לפעמים משתלטים על העלילה ומשחקים בה תפקיד גדול במיוחד. חליפת הטוקסידו שקארי לובשת לחתונה של סטנפורד וטוני למשל, מושכת תשומת לב כמו האירוע כולו.

בגדול, הסרט מספק את הסחורה. פילד ממשיכה להפגין תעוזה, לשלב חצאית קרינולינה סגולה ונפוחה עם טי שירט יומיומית עם הדפס, ובכלל ליצור ערבובים שמעיפים את הראש. הצבעוניות כתמיד מתפרצת וממריצה והבגדים עוברים בכל סצנה רף חדש של סקסיות ומנסחים את הסקס אפיל הנשי בכל פעם מחדש. האמירה של הסטיילינג מכוונת לנשיות חזקה, מתבלטת, מינית ומלאת אנרגיה. פטרישיה פילד עשתה את זה שוב.

עלילה

כמעט ואין. כלומר, יש, אבל די אפשר לסכם אותה במשפט וחצי: חבורת הבנות נוסעת לאבו דאבי ועושה שיגועים.

לפני אחרי ותוך כדי יש עוד כמה התרחשויות: סטנפורד וטוני מתחתנים בחתונה הומוסקסואלית נוצצת, ביג וקארי עובדים על היחסים, שרלוט מתמודדת עם האמהות, סמנתה עם ההתבגרות ומירנדה עם קשיים בעבודה.

אבל עלילה ממש, כזו סיפורית עם התחלה-אמצע-סוף, אין. במקום, נראה כאילו שמו דגש הפעם יותר עם הסיפורים הקטנים, בלי איזה שיא דרמטי סוחט דמעות. וזה בסדר לגמרי, כי גם החיים של כולנו הם הרי לא עלילה הוליוודית מטורפת.

הומור

יותר מהסרט הקודם, אולי יותר מכל הסדרה הכולה, "סקס והעיר הגדולה 2" הוא פשוט קומדיה. מדובר בסרט מצחיק בטירוף, עם כמה רגעים קומיים בלתי נשכחים.

המלכה הבלתי מעורערת בתחום היא כמובן סמנתה, שמקבלת את כל הבדיחות הטובות. הידידה שלידי לא הפסיקה לצחוק מבדיחת הסוזן סאמרס החוזרת שלה (היא מעריצה אותה ואת מלחמתה בגיל), אני בכיתי מבדיחת ה"פאולה עבדול" שלה (לאחד המשרתים של הבנות באבו דאבי קוראים עבדול. והוא גיי, כמעט כמו פאולה) וחבר אחר צחק נורא מהעימות של סמנתה עם הגברים הערבים (נופלים לה קונדומים מהתיק באמצע שוק שוקק).

בכל מקרה, סמנתה היא הכוכבת בתחום ונותנת לסרט נפח קומי אדיר.

סקס

יש, אבל לא בקיצוניות. שוב, סמנתה היא הכוכבת בתחום והאחראית המרכזית על ייבוא ישבנים גבריים דוהרים לפריימים. נראה כאילו בסרט הזה נרגעו קצת, אבל עדיין – ליטרת הבשר החשוף מסופקת.

העיר הגדולה (או "ניו יורק")

אח, אחותי, איפה את? הכוכבת החמישית של הסדרה, העיר ניו יורק, מעט נזנחה בסרט הנ"ל. הבנות כאמור מבלות את רוב זמנן באבו דאבי, שזה אולי מעניין יותר וחדשני, אבל לוקח לנו את הקניות בשדרה החמישית והטיולים בסנטרל פארק. מי שמגיע רק בשביל המנה של מנהטן, ייצא מאוכזב.
חברה, את חסרה.

תוכן שיווקי

כרגיל, המון. אולי אפילו יותר מדי. בשלב מסויים במהלך הסרט ייחלתי למין קליקר קטן אותו אאחוז ביד ואתן בקליק בכל פעם שמוצר אחר מקודם באופן חסר בושה.

משעונים דרך מכוניות ועד מחשבים, מצעד שלם של מוצרים רוקד את דרכו לאורך ולרוחב המסך. בסדרה צרכנית שכזו נשאלת השאלה מה זה תוכן שיווקי משולם ומה באמת חלק מהעלילה.

האם שלטונות אבו דאבי שמו כסף על השירות התיירותי העצום שהסרט עושה עבורם? האם סוזן סאמרס שילמה על כך שכל הסרט מתייחסים אליה ואל ספריה כאל גורו של נשים מתבגרות? שלא לדבר על מותגי האופנה, כמו למשל העובדה שקארי מהדסת לה עם חולצה עליה כתוב "Adore Dior" בענק.

ועדיין, מאחר וחדוות הצרכנות היא חלק בלתי נפרד מהקסם של "סקס והעיר" התוכן השיווקי מתקבל בסלחנות. לא כמו ב"חטופים", נגיד.

הומואים (וגם קצת לסביות)

אולי יותר מתמיד, "סקס והעיר הגדולה 2" פונה חזק לקהילה הגאה. הסרט נפתח בחתונה גייזית למהדרין, ממשיך עם ערבי מחמד אוחצ'י ונגמר במחווה לסבית. בדרך יש גם הופעת אורח של לייזה מינלי ששרה "סינגל ליידיז" במה שככל הנראה יחשב לרגע הכי הומוסקסואלי בתולדות הקולנוע. היכונו למצעד הגאווה.

שתיקת הנשים

כדרכו שואף דארן סטאר, מפיק ויוצר הסדרה כולה, להביא אמירות כלליות על מצב האישה הנוכחי, מלבד שבירת שיאים ביצירתיות של הסטיילינג. הפעם יש שני נושאים בולטים שמטופלים בעלילה מזויות שונות: השתיקה הנשית ובגידות.
שתיקות - הגיבורות מרחיקות עד אבו דאבי ורואות נשים שהפיות שלהן, כמו מרבית שטח הפנים חסומים ברעלות. זה קורה אחרי שסמנתה מושתקת כל הזמן על ידי השותף הבכיר והמדושן, בחברה בה היא עובדת. זה פשוט מקרב יד לפה שלה, בלי להביט בה אפילו, כשהיא מתחילה לדבר.
לביקורת המקטרגת, בניו יורקר, על הספר החדש שקארי מוציאה, מצורפת קריקטורה שבה מצוירת קארי עם פלסטר חוסם על הפה. המסר הוא שכשמדובר בנישואין, נושא הספר החדשה של קארי, עדיף שהיא תשתוק.

את סמנתה מנסים כל הזמן להשתיק באבו דאבי ולרסן את המיניות וההתנהגות החופשית והבטוחה שלה.
באופן סותר זו דווקא ההזדמנות הראשונה לראות את קארי מדברת יותר מדי. בפרקי הסדרה ובסרט הראשון, היא עוררה הזדהות. הפעם פחות. אנחנו פוגשים אותה אחרי שהיא הצליחה להגיע להדדיות הנכספת עם ביג ולקבל את המסירות שלו.
יחד עם זאת היא לא מפסיקה לקטר. היא משחררת את הטענות הנשיות הכי בנאליות (הטלוויזיה יותר מעניינת אותך ממני!) ומפליגה בחפירות תובעניות לביג העייף (למה אנחנו לא יוצאים? אני לא מוכנה להירדם איתך מול הטלוויזיה).
המסר הסופי הוא כתמיד לא שחור-לבן אלא מורכב: מקום בו סותמים לנשים פיות הוא רע, אבל אם את מברברת יותר מדי על מערכות יחסים במקום להתבגר ולראות את הצד השני ולא רק את עצמך, עדיף שתשתקי קצת.

גיל

הטענה השכיחה מצד מעריצות הסרט היא שהקסם נחלש כי הכוכבות כבר ניראות מקומטות ומתאמצות מדי. יש בזה משהו.

הדמויות כבר עברו את גיל 45 , סמנתה אף עברה את ה-50 ומתלוננת בלי הרף על תופעות הלוואי של גיל המעבר.
אבל הן עדיין מפורכסות כבנות 20 שיוצאות למועדוני הכרך הגדול לחפש ישבנים חטובים. למרבה הצער, זה משקף את החברה המערבית שהדמויות חיות בה. זו שבה בת 50 ובת 20 יכולות לקנות את אותה שמלת מיני צמודה, אם הן מתאמנות באותו מכון פילאטיס. כמו שאכן קורה בסרט.

בסרט ההמשך, "סקס והעיר 3" (חייב להגיע. אין סיבה להפסיק. החברות של הקהל הנאמן עם הדמויות היא כבר עמוקה ואינטימית מדי ואין סיבה לנתק את הקשר. הצופים ימשיכו להתלונו שהסרטים שטחיים ולקנות להם כרטיסים), זה יהיה מרענן לראות את המפיקים נותנים לדמויות להתבגר בנחת. בלי לדחוס את הציצים שלהן למחשופים חצופים ולאמץ את הרגליים המנוסות מדי, על עקבים חדים.
זה יהיה נהדר לראות את ארבעתן נינוחות במכנסיים כותנה בהירים בגזרה ישרה, מוקסינים, חולצת כפתורים דקה ממשי, חגורת זהב עדינה וקרדיגן מלטף. ובעיקר זה יהיה מעניין ללכת עוד שלב עם הדמויות ולבחון את החיים וההחלטות שלהן בפרספקטיבה של סיכום.

בגידות

החלומות של שרלוט בוגדים בה. היא עשתה מאמצי על כדי להפוך לאמא וזה קשה יותר ומהנה פחות ממה שהיא חשבה.
קארי מפחדת מבגידה של ביג, מאחר ואין להם ילדים וכל הניצוצות בחייהם אמורים להגיע אחד מהשני, שרלוט חוששת שהאומנת שלה תגרום לפירוק נישואיה, סטנפורד וטוני מודיעים כבר בחתונה שלהם שלטוני מותר לבגוד בכל אחת מ-45 המדינות שבהן נישואים חד מיניים הם לא חוקיים, מעריצה של קארי מרגישה שההחלטה של קארי לא להביא ילדים לעולם היא בגידה בתדמית שיש לה על הסופרת הנערצת ויש דיון בשאלה אם נשיקה עם חבר לשעבר זו בגידה או לא.

מי שמנצחת היא כמובן החברות הנשית. זו שאף מטפלת עם שדיים מגרים לא יכולה לה, זו שהשגרה היומיומית בבית לא תהרוס. החברות הן בעצם המאהבות המושלמות. הן תמיד יהיו שם בשבילך, אוהבות וזמינות לפינוקים משותפים.

העבודה הקשה, כך הסרט חוזר ומזכיר, היא הזוגיות הרומנטית. הדמויות עדיין לא בוגרות מספיק כדי לנהל אותה וכל מי שסובל מילדותיות דומה הוא חייל קטן שיעזור לסרט הזה להצליח בכל רחבי תבל.

new TGI

2010-06-04T12:02:00.000+03:00

who reads what?

where your head at

2010-06-03T01:36:00.000+03:00

Get me one of those

2010-06-03T00:05:00.000+03:00

I love silly (and cheap) stuff. that's why this website is my paradise.

and look what i found on there - a shower head that lights up! omg, isn't it just to die for? :)

חדש!!!ראש מקלחת עם תאורה מתחלפת!

פרטי המוצר

ראש מקלחת עם תאורה מתחלפת !!!!מרכיבים את ראש המקלחת האלקטרוני במקום ראש המקלחת הקיים (תהליך פשוט שלא עולה על 10 שניות) ואתם מוכנים לפעולה! מרגע השימוש ופתיחת ברז המים, חיישן הטמפרטורה המובנה בידית, יזהה את טמפרטורת המים וידליק את צבע התאורה בהתאמה: צבע ירוק מים קרים, צבע כחול מים פושרים, צבע אדום מים חמים וצבע אדום מהבהב מים רותחים! פשוט וקל! בנוסף, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, ידית המקלחת האלקטרונית שואבת את מקור האנרגיה שלה מכוח זרימת המים כך שאיננה זקוקה לכל מקור כוח חלופי אחר, כגון סוללות!

מתנה אידיאלית לילדים!

Turkish delight

2010-06-02T22:20:00.000+03:00

i love my bro when he's political. more of his work can be found on "Varig In London"

mazal tov

2010-06-02T02:37:00.000+03:00

לג'יין לינץ', המאמנת הלסבו מ-Glee, שהתחתנה עם חברתה הפסיכיאטרית.
לחייך גברת.

Marina Club

2010-06-02T00:36:00.000+03:00

ראיינתי הערב את מרינה קבישר, א.ק.א מרינה מ"הישרדות".
היה נחמד. שבוע הבא הראיון + תמונות גורג'ס.

בינתיים שיר נאה שמוקדש למרינה.

(ודימה רושם לו עוד כוכבת טלוויזיונית שמזמזה אותו. אין לתאר את הכלב הזה)

Happy Book Week!

2010-06-01T10:27:00.000+03:00

שבוע הספר מתחיל מחר. אושר גדול, למרות שאצלנו בעבודה כל שבוע הוא שבוע הספר.

היום מתפרסם ראיון שערכתי עם דני גרינברג, מחבר הספר "אקזיט"

Pre-hanna

2010-06-01T01:50:00.000+03:00

went to the Rihanna concert with Amit, was mucho funnes.

will upload pics shortly, meanwhile here is a little video i made before the concert (Houston Project was the openinng act)

and here is my review

דיסטרביה: על ההופעה של ריהאנה בישראל

המון אנרגיות חיוביות היו בהופעה של ריהאנה שנערכה אמש בתל אביב. ועדיין, למרות הבמה המושקעת, הריקודים המיוזעים והרצון הטוב של הזמרת מברבדוס, בחירה לא מדוייקת של השירים גרמה לתחושת חוסר סיפוק. נמרוד דביר רוצה להיטים

נמרוד דביר
31/5/2010 1:42 , תל אביב

אודה כבר על ההתחלה: ריהאנה צבעה יותר קירות ממני.

המופע שלה אמש (א') נערך במסגרת מבצע מיתוגי מרשים של חברה סלולרית (לא נפרסם את שמה, אבל נאמר שרמז אליו ניתן למצוא בדוכן הפירות, בין האשכוליות ללימונים) במסגרתו בני נוער תרמו ארבע שעות לקהילה ובתמורה קיבלו כרטיס להופעה. גם ריהאנה עצמה צבעה משהו במרכז צופים בחולון ולכן גם לה היה מותר להיות שם.

כאמור, המופע שלה לא היה בתשלום, כמו אמנים גדולים אחרים שהגיעו ויגיעו לארץ, אלא היה סוג של דובדבן על הקצפת, צ'ופר על התנהגות נאותה. כי שנותנים, מקבלים, וכל הג'אז הזה.

ובאמת, ריהאנה והחברה שהביאה אותה, שלא נאמר את שמה אבל נרמוז שהיא נמצאת על פלטת הצבעים בין האדום לצהוב, נתנו מכל הלב.

זה התחיל מהבמה המרשימה שנבנתה באיצטדיון בלומפילד בתל אביב, המשיך דרך מופע החימום החביב (צמד הדיג'יאים "יוסטון פרוג'קט" שהרקידו את הקהל הצעיר), התפאורה, התאורה, מופע הזיקוקים המרהיב, הרקדנים המחופשים שהגיעו מחו"ל, האנרגיות הטובות והמילים החמות (על הכל נרחיב בהמשך).

כל זה, יש לציין, חינם אין כסף. חייבים לומר – שאפו. ועדיין, כשנותנים לנו אצבע אנחנו רוצים את כל היד. והיד הזאת, מה לעשות, כוללת להיטים, מה שקצת היה חסר במופע שנתנה אמש גברת רירי.

יתכן שאלפי מעריצים מתוך ה-15,000 שהיו אמש יחלקו עלי, אבל אני יודע מה ראיתי. הקהל בישראל היה ונשאר חובב להיטים מושבע וחלק גדול ממנו יצא אמש מאוכזב.

יודעים פה שריהאנה הוציאה אלבום בשם "Rated R", עליו היה מבוסס חלק מרכזי מהמופע. יש שם אחלה שירים, באמת. אבל לטובת אלו שלא מזריקים ריהאנה לוריד, ואתמול היו לא מעט כאלה, בחירת השירים הלא מוכרים דיו וההתעלמות מהלהיטים הגדולים צרמה במקצת.

גם לי, אחד שמתגאה שיש לו בבית את כל האלבומים של הגברת, בחירת השירים הייתה תמוהה. בתוך המופע היו חורים גדולים, גדולים מדי, של שירים לא מוכרים שגרמו לחלק ניכר מהקהל להתיישב.

נכון, כולם קמו כשריהאנה פרגנה איזה "S.O.S" או "Rude Boy", אבל למה כל הטיזינג הזה? ההפסקות הגדולות בין הלהיטים גרמו להבין שהקהל הממוצע מכיר בערך חמישה שירים של הזמרת. חבל שיש לה 20.

המחסור הגדול ביותר מבחינתי היה ההתעלמות מהשיר "Russian Roulette" ("אנד יו קאן סי מיי הרררררררט, ביטינג"), אחד מלהיטיה הגדולים, למרות שזה מופיע בתוכנית המקורית של המופע שהגיע לארץ.

למה ההתקטננות על השיר הזה, אתם שואלים? אל תאשימו אותי, תאשימו את החברה המייבאת (שלא נאמר את שמה וכו') שדאגה לפמפם את השיר לאורך הפרסומות המקדימות משל היה שמה השני של הדיווה מברבדוס.

אחרי כזה מסע יח"צ, לא הגיוני שהגברת תפרגן לנו ברולטה? אז זהו, שלא. גם להיטים נוספים קופחו: "Pon da Replay", אחד מהשירים הכי מקפיצים שלה, הפך לקטע מעבר שביצעה הלהקה בלי ריהאנה עצמה.

"דיסטרביה", עוד שיר פופולרי, הפך למופע מפלצות ואימים קברטי שקצת פגם במקור, לטעמי. ו-"Umbrella", עוד להיט היסטרי, הגיע בסוף, אחרי שהקהל היה מותש.

לעיתים קרובות מדי במהלך ההופעה ניתן היה להבחין בנפילות מתח כלליות, מה שגרם לריהאנה להראות כאילו היא שרה לעצמה.

תכנון נכון יותר היה להפציץ את הקהל בלהיטים על ההתחלה ואז לדחוף לקהל בדלת האחורית כמה מהשירים החדשים. זה אולי קצת צ'יזי, אבל סיכוי סביר שתכנון שכזה היה עוזר להופעה להתרומם הרבה יותר.

חוץ מבחירת השירים, אין באמת תלונות. המופע נפתח בבאנג רציני עם מיצג זיקוקים מרשים שגרם לציפורים ברחבי תל אביב התקף לב משולש.

אחריו עלתה ריהאנה, פרפורמרית בחסד, וישר החלה להפציץ שיר אחר שיר על רקע מסכי וידיאו ענקיים. החברה הסלולרית, שכבר הובן שאת שמה לא נגיד, דאגה לצייד את הקהל בפנסים כתומים בצורת לבבות ונרות מאירים לבנים.

השטיח של האורות הלבנים והכתומים על הרקע השחור של האנשים יצר מראה מרהיב (ואם מישהו לא מדמיין כבר עכשיו את לוגו החברה, שיקום וייצא מהחדר).

גם ריהאנה עשתה את המירב. היא התפתלה, נשכבה, רקדה ונמעכה על הבמה, מוכיחה שהיא לא סתם זמרת, אלא גם אחלה מופיעה. בשלב מסויים היא אפילו פנתה לקהל ואמרה: "זו הפעם הראשונה שאני מופיעה בפני קהל שלא היה צריך לשלם. אתם גדולים! (Awesome)".

ישר אחרי ההקדשה הזו לקהל הגיע הביצוע הטוב ביותר של הערב, לטעמי, של השיר "Take a Bow". ריהאנה, חפה מרקדנים, התיישבה על הבמה ושרה את השיר בו היא מתעמתת עם בן זוג בוגדני ואומרת לו לארוז את הפקלאות ולהתחפף לה מהפרצוף.

כמות הרגש שהיא הזריקה למילים הוכיחה שמדובר בזמרת שמבינה מה היא שרה ולא סתם בובה חלולה שדגו על החוף בברבדוס. על כך – כבוד.

המופע נגמר מבחינתי, ומבחינת רבים סביבי, בטון מאכזב, כשריהאנה ביצעה גרסא ל-"Umbrella" ואז פשוט יצאה מהבמה, בלי הדרן ובלי כלום.

הקהל עוד חיכה קצת עד שהבין שהגיע הזמן ללכת. למעשה, רק כשהדליקו את האורות באיצטדיון החלה נהירה מאוכזבת לכיוון השערים.

כשחזרתי הביתה שמתי לי במחשב את השיר "Russian Roulette", פיצוי על המחסור בלהיטים במהלך הערב. זה, מבחינתי, היה כמו ללכת למקדונלדס ולחזור בלי לתת ביס בביג מק. כן, זה משביע, אבל אם אנחנו כבר שם, למה לא לתת לנו את התפריט המלא?

yay

2010-05-23T13:24:00.001+03:00

מיכל ואני מסתעפים ברחבי קרליבך

בקרליבך חוסכים? מיכל הניג ונמרוד דביר מ-NRG יערכו גם את התרבות ב’מגזין’ של מעריב

טלי דהאן מזרחי
20.05.10
10:59

רועי בהריר מונה לסגן עורך מגזין הבידור ’רייטינג’ והותיר משבצת ריקה במדור התרבות של העיתון היומי; השניים צפויים לסגור את הפינה

בעקבות המינוי החדש של רועי בהריר לסגן עורך המגזין ’רייטינג’, החלו בעיתון ’מעריב’ החיפושים אחר מחליף ראוי שייכנס לנעליו וככל הנראה הם כבר מצאו וקרוב לבית. 2 עורכי NRG יצטרכו להוסיף לעצמם ג’וב נוסף.

את תפקיד עורכי התרבות במוסף ’מעריב’ צפויים למלא מיכל הניג ונמרוד דביר, שעורכים את אתר התרבות ב-NRG. השניים צפויים להיכנס למלא את המשבצת החסרה בימים הקרובים.

- מיכל הניג, זה סגור?
"אני מעדיפה לא להגיב".

ולמען האופטמיזציה - נמרוד דביר! מי? נמרוד דביר. כן, נו.

marry me

2010-05-23T11:05:00.001+03:00

זה אחד מהסרטונים המצחיקים ברשת. ראיתי את זה כ-5,000 פעם והיד עוד נטויה.

אוהב:

את הפנינים בעין
שהיא רוקדת כמו ערסית
שהיא אומרת "טיקאירו, עמוס"
וכמובן "אוהוהוהו, ממך לקבל. אוהוהוהוהו. אוצרות תבל"

ולנצח. מתחייבת. לאהוב.

===

ולהלן החשיפה. "קארין" היא למעשה גברת טל גרנות, סטודנטית מבצלאל. שיחקה אותה!

לא כלה היא: על סרט החתונה של קארין ועמוס

סרט חתונה פיקטיבי בו כלה בשם קארין שרה שיר אהבה ל"חתנה" עמוס משגע את הרשת. תפסנו לשיחה את טל גרנות וניב תשבי, האנשים מאחורי הפרודיה. לפעמים, כל מה שצריך כדי לשגע את הגולשים זה מעט טעם רע והרבה חוש הומור

נמרוד דביר

אם אתם אוחזים בחשבון פייסבוק פעיל, או סתם בעלי חברים שחובבים שטויות מייל, בטח נתקלתם בימים האחרונים ב"כלה" קארין ששרה שיר אהבה ל"חתנה" עמוס ("אוהוהו, ממך לקבל, אוהוהו, אוצרות תבל" וכו').
מדובר בסרט חתונה טראשי למדי, בו "קארין" שרה גרסא שלה ל- Bailamos של אנריקה אגלסיאס ורוקדת בשמלת כלה בגן ציבורי.
הסרט עלה לרשת לפני שישה ימים בסה"כ וכבר זכה בקרוב ל-80,000 צפיות ביו טיוב. בניגוד לסברות, לא מדובר בקליפ אמיתי, אלא בפרודיה שהכינו זוג סטודנטים לתקשורת חזותית מבצלאל, טל גרנות וניב תשבי. השניים, בני 23, פשוט רצו להראות את הגיחוך שבמעמד.
"זה משהו שרצינו לעשות די הרבה זמן", הם אומרים. "אנחנו אוהבים להתעסק בז'אנר החתונות, גם במסגרת הלימודים וגם בחוץ. כל מעמד החתונה בכלל, והקליפים בפרט, מאוד טקסי ומגוחך בעיננו. זה כאילו לחפש אישור ציבורי לאהבה ולקיום שלך דרך טקסים.
זה מצחיק אותנו, מהדברים הכי פשוטים, כגון בצק הפילו בקבלת הפנים, ועד דברים פומפוזיים כמו הקליפים. מדהים אותנו הצורך הזה להפגין באופן פומבי את האהבה".
לגבי הסרטון הנ"ל, הם אומרים ש"כיוונו שזה ירוץ ברשת, אבל לא ידענו שזה יצליח כל כך מהר. אנחנו מאוד אוהבים את הז'אנר של שירים בהפתעה, מתעדכנים בו, בודקים מה חדש, טורחים לטפח את הבקיאות שלנו. בר מצוות, בת מצוות, לידה, יומולדת שישים לסבתא, הכל הולך.
חשבנו שזה יצחיק אנשים שחובבים את הז'אנר, אבל כנראה שכשמאירים את המעמד הזה קל להבין את הגיחוך".

בהתחלה לא אמרתם שמדובר בפרודיה.
"לא כתבנו כן או לא. נתנו לשאלה להישאל".

אוהוהו, ממך לקבל. אוהוהו, אוצרות תבל. מתוך הקליפ צילום מסך

קיבלתם הרבה תגובות?

"מלא. מתגובות שפורסמו תחת הקליפ עצמו ועד להזמנות בפייסבוק, הצעות חברות, עמודים שנפתחו תחת הכותרת 'מחפשים את עמוס'. פתאום ראינו שמלא אנשים מפרסמים שהם מכירים את הכלה, שהם היו בחתונה, שהם למדו עם 'קארין' ביסודי. זה מצחיק".

טל, בואי נודה בזה – בקליפ את פרחה היסטרית. במציאות, לעומת זאת, את ממש לא ככה. מאיפה זה הגיע?

"אולי יש בי קצת פרחה? בעקרון השפה הזאת, שפת הגוף, הבגדים, ההעמדה, האיפור, הכל, זה דברים שנמצאים פשוט בכל מקום. אנחנו מסתכלים מסביבנו ומקבלים השראה. לא מדובר בפרחה ספציפית שאני מחקה".

לסיכום, אם וכאשר אתם תתחתנו, גם לכל אחד מכם יהיה קליפ כזה?

"לנו יהיה משהו הרבה יותר מפואר".

womanizer

2010-05-04T22:56:00.000+03:00

משהו מצחיק

Bubi

2010-05-02T12:48:00.000+03:00

Nice picture

Love, Courtney

2010-05-02T00:11:00.000+03:00

מה לעשות, מחבב את קורטני לאב.
מסטולה, גמורה, מעשנת ועדיין - שורדת. ריספקט.
ועכשיו יש אלבום חדש לגברת בחנויות אחרי חמש שנים של שתיקה (ביקורת מתפרסמת מחר).

שיהיה שבוע טוב

Great Country

2010-05-01T17:28:00.000+03:00

גמלה בלבי החלטה! מהיום אני מעדכן את הבלוג מדי יום.
טוב, מדי יום זו הגזמה די פראית. מדי יומיים.
אולי מדי שלושה.
אבל לא יותר.

אז מה יש לי לספר? כרגע כלום. מנסה לסדר את הבית שזה אומר:

1. לשבת שעות ולבהות במחשב
2. לקום לעשות כלים, להכין לעצמי קפה ולחזור למחשב
3. לזרוק בגדים לסל הכביסה ואז שוב לשבת מול המחשב

עכשיו אני באמת הולך לסדר, אבל לפני - עלתה הבוקר (או יותר נכון, אתמול) ביקורת שכתבתי על ארץ נהדרת. להלן הכותרת-משנה

ארץ מטופשת: על סיום העונה של "ארץ נהדרת"

פרק הסיום של "ארץ נהדרת" היה עמוס בנונסנס ודל בסאטירה אמיתית. כמו בכל העונה, העיסוק בנושאים שעל סדר היום נדחק הצידה לטובת בדיחות פייסבוק, הומור שטותי ומיחזור דמויות עבר. איפה שולה זקן? הולילנד? חוק שכר הבכירים? כנראה שליטל מעתוק מעניינת הרבה יותר. אנחנו עושים unlike

עוד אפשר לקרוא כאן (אני גם אעשה לינק עם השם שלי כדי שזה יעלה בגוגל - נמרוד דביר. אופטומיזציה זה כאן!)

יאללה, הבית מתנקה as we speak

Hi Penis

2010-04-30T16:10:00.001+03:00

פרגנו לעצמכם את האתר הבא לכבוד הסופה"ש. מיטב מפורסמי ישראל בעירום חלקי או מלא.
זה די ישן, אבל מומלץ לדגום.
שבת שלום.

Good one

2010-04-22T10:53:00.000+03:00

Every saint has a past

and every sinner has a future

(Oscar Wilde)

Meital Sakat

2010-04-21T23:28:00.003+03:00

אין לי מושג מי זו מיטל סקעת.
כמה דברים בכל זאת הצלחתי להבין עליה, רק מסרטון היו-טיוב המשובח המצורף למטה

1. היא חובבת את ליידי גאגא (כמוני!)
2. היא אובססיבית כלפי הקליפ "טלפון" (כמוני 2)
3. יש לה חברה ממוצא מזרחי (כמוני 3)
4. היא די סתומה (כמוני? לא)

בקיצור, גברת סקעת העלתה גרסא משלה לשיר "טלפון" שהיא די מושקעת ואף דומה למקור. הבעיה היחידה שסקעת וחברתה המזרחייה אינן יודעות את המילים של השיר, מה שלא מונע מהן לעשות עם השפתיים משל היו דג זהב שהושלך מחוץ לאקווריום. התוצאה די מצחיקה.

---

תיקון: מסתבר שגברת סקעת כן יודעת את המילים, פשוט בפעם הקודמת שראיתי הקול לא היה מסונכרן עם הוידיאו, מה שגרם לזה להיראות כאילו אין לה מושג מה היא שרה. ח"ח

Old People Rock

2010-04-15T00:35:00.001+03:00

תמיד הייתה לי חיבה לקשישים. תעיד על כך חברתי הטובה דבי, שיודעת שברגע שאני מאתר סבת'לה אני מיד חש שמצאתי חברה חדשה.

אני גם חושב שאני בעצם זקן נרגן שרק מחכה לגיל הנכון. או, כשאהיה קשיש יהיה לי תירוץ רשמי להיות משוגע, לומר לאנשים מה אני חושב ולזרוק עליהם חפצים. הם יגידו, 'אה, הזקן הטיפשי הזה', אבל אני אדע שדברי השיטנה שלי אמיתיים הם.

בכל מקרה, ובנימה שפויה יותר, הנה שני סרטוני יו-טיוב שחיממו את לבי הקשיש.

הראשון הוא של הזוג הלוהט ~~נינט ויודה~~ הניה ודב שחגגו לאחרונה 65 שנות נישואין. הסוד, כך נראה, הוא בחוש הומור בריא ובזה שהבעל נותן לאשתו להזיז את הגטקעס מצד לצד. אה, והסרט הועלה ליו-טיוב בדיוק ביומולדת שלי, אז יש פה חיבור.

זאת חברתי השנייה, ~~גילה אלמגור~~ דורתי דייל קלוס, שבגיל 71 החליטה שהיא מצטרפת לצוות רקדניות גו-גו בלאס וגאס ומאז מענטזת את דרכה לישבן מוצק. היא היום בת 85 ונחשבת לרקדנית הגו גו המבוגרת בעולם. שאפו. ורק איכסה למנחה שלא מספיק נחמד אליה, לטעמי.

לילה טוב יהלומים

Stronger

2010-03-31T15:42:00.001+03:00

משום מה יש לי פטיש לשירים שקוראים להם Stronger. ככל שהשיר יותר העצמה אישית וכו', אני יותר חורש עליו באייפוד.

וכך, אני מוצא את עצמי עם שלל שירים, שהמשותף לכולם הוא:

א. הם דביליים
ב. קוראים להם Stronger

אז יצא שיש לי אגף שלם בספרייה של שירים עם אותו השם.

למשל, היצירה הנפלאה הזו, מאת בנות השוגבייבז

בריטני, הכל טוב?

בויזון, רגשו אותי

מארי, מה איתך?

וקניה ווסט נותן בראש

יש עוד, אבל לא רוצה להעמיס את העמוד.

אז עם כל השירים האלה, למה אני לא מרגיש Stronger? מוזר.

חג שמח יהלומים.

armin van buuren

2010-03-22T21:11:00.000+02:00

העליתי וידיאו קצר מהמסיבה בסופה"ש. מחר אטפל בנושא התמונות + כנראה אעלה דיווח לאתר.
כמו שרואים, היה כיף :)

לילה טוב

Eat me

2010-03-22T11:32:00.000+02:00

יו יו

חזרתי מאילת והיה משגע. אעדכן בהמשך, וצריך גם לתת דיווח קל ממסיבת היומולדת השיקית שנערכה בביתי.

בינתיים, חייב לציין שאני מת על כתבות כאלה

הסיכוי שאני אסע לכפר אז"ר לקנות תותים או ללא יודע איפה כדי לקנות דגים הוא מזערי עד לא קיים, אבל תמיד אוהב לקרוא על בשר ואוכל לסוגיו.

וגם, היום העליתי ביקורת שכתבתי על הסרט של אורנה בן דור, "מרשם לילד המושלם".

נראה לי יצא חמוד.

ואם לא שמתם אותי ב-Reader, נא לעשות זאת! ולטקבק כל פעם, כי אחרת אני מרגיש שקוראים את הבלוג שני אנשים (טוב, תכלס).

נשיקותקות

i feel the love

2010-03-10T23:27:00.001+02:00

OMG
כזאת כמות ברכות ליומולדת לא קיבלתי ~~מאז הגן~~ נראה לי אף פעם.
פשוט מדהים מה שקורה פה.
ואני שואל - זה בגלל שיש לי אישיות חביבה? בגלל שאני נחמד לבריות? או בגלל הפייסבוק שמזכיר לאנשים על קיומי?
בכל מקרה, זה היה מרגש ברמות אחרות. במיוחד ביום אותו העברתי בשוטטות עם כלבי הכעור, מודיע לחברים שהסכימו להפגש איתי שברצוני לסיים את חיי. אם ראיתם אותי וחשתם משב התאבדותי - סליחה.

נראה לי שהברכה הכי מרגשת הייתה מאח שלי, שחי בלונדון עם ~~החצי היותר טוב שלו~~ חברה שלו ומתחזק שם בלוג פעיל בשם Varig in London ("ואריג", יש לציין, הוא השם הפורטוגזי שאח שלי אימץ לעצמו. שמו האמיתי הוא עמרי. ולמה "ואריג"? כי בפורטוגית זו מברשת ניקוי, כזו של בתי שימוש, ומסתבר שחבריו בחוג לקפוארה חושבים שהוא דומה לאחת. אחי מתגאה בהישג. סיפור אמיתי).

בקיצור, הוא ניפק לעולם את הפוסט הבא, שמכל הבכיות של היומולדת גרם לי להרגיש קצת טוב עם עצמי

והטקס המלווה? לבכות.

Dvir VS Dvir. Success Story

It took me a long time to think of a strip for my big brother. Then, instead of figuring what to write him, I tried to figure out WHY is it so hard. I've eventually come up with a simple conclusion: I just really care what he thinks.

See, growing up in his shadow was a tough job. When I started drawing he was already a straight A student. When I published my first strips to small teen magazine, he was editing it. Me studying in London is hardly a big deal for my family, since he has already got a full scholarship to NYU almost 5 years prior. Now, as I run my own successful online blog (and when I say successful I mean about 30 hits a day), he left the position of vice-editor of a huge entertainment magazine to be the editor of another.

I'm just glad to be a part of my brother's success story, even if only by association.

Happy birthday Nims!

כמה מרגש? מרגש.

יאללה, מקווה ששנה הבאה אהיה פחות סואיסיידל.. דכאון עושה קמטים.

קיס קיס יהלומים

finally, a new one

2010-03-08T02:21:00.000+02:00

אוקי, שלושת קוראי הבלוג (you know who you are!) העירו לי שלא עדכנתי הרבה זמן.
צודקים.
הייתי עסוק בעיקר בלעשות כלום, וגם מעט כתבות וידיאו שיש שטוענים שנראיתי בהן שמן עד שמנמן.

מאחר ואני חושב שאני חתיך היסטרי בכל מצב ומכל זווית, להלן הלינק לכתבה

נמשכים אלי? ברור.

עכשיו, החשיפה לא נגמרת כאן! בזמן שהייתי עסוק ~~בלרדוף~~ בלראיין את איילה רשף, התקשרו מתוכנית הבוקר של ערוץ 10. למרות שהיה לפני לילה בלי שינה, ומאחר ואני הרי שרלילת תקשורת ידועה, הסכמתי להגיע בלי בעיה.

התוצאה - שיחה מבולבלת ואוחצ'ית ברמות קשות, שנבעה מעייפות ומהרמות שערכתי עם המאפרת. היה מביך.
לצפייה לחצו כאן

~~השמן~~ אני מגיע בערך ב-1:07:00. וכן, אין לי שפתיים.

מה עוד.. אה, מיכל הניג, אהובתי מהשולחן שליד, הציגה לי את הפלא הטכנולוגי גוגל רידר. אוקי, יודע שאני באיחור של כשנתיים, אבל זה כלי ממש מגניב לעדכוני בלוגים ואתרים נבחרים. מה שעושים זה להזין פנימה את כתובת הבלוגים / ה-RSS של האתרים שרוצים לקרוא (לכמעט כולם יש RSS, צריך לחפש את הלינק) ואז הם פשוט זורמים לקורא. כמה גאוני?! גאוני. בינתיים הכנסתי פנימה את nrg תרבות, Ynet תרבות, שיקסע וקלבה. בעתיד - פורנו.

שיהיה שבוע לוהט יהלומים (כל השלושה),

נשיקות

Dobby Diamond

2010-02-01T00:26:00.000+02:00

just discovered that Dima's twin is Dobby from Harry Potter...

find the differences!

of course Dima is sexier

but still

cock-a-doodle-doo

2010-01-27T22:52:00.000+02:00

אתמול דיברו איתי על.. משהו. אבל הוא שלי. והוא גדול.

וכדי לא ליפול לשטויות האלה, זה הכרטיס שאני רוצה לולנטיין הקרוב. תודה.

ותודה לדבי שתמיד מבינה לנפשי :)

desperate housewives

2010-01-24T15:25:00.001+02:00

כמה נקודות לתחילת השבוע:

1. "עקרות בית נואשות" היא סדרה הורסת. אני הכי מאחר אופנתי, אבל רק עכשיו יצא לי לשזוף את העונה השישית ומה אומר, שופרא דה שיפרה. חמישה פרקים טסו מהר וחוץ מסוזאן, וטוב, גם סוזאן, כולן ממש עושות עבודה טובה. במיוחד אהבתי את קתרין, שבן זוגה עוזב אותה והיא עוברת התמוטטות עצבים, ואת גברת בולן, דראה דה מתיאו מהסופרנוס, שהיא ממש שיקית ואלופה. ארבעה וחצי יהלומים.

2. תראו מה היידי מונטאג עשתה לעצמה.

http://abcnews.go.com/Video/playerIndex?id=9600569

למרות שתוקפים אותה, היא למען האמת יוצאת די אינטליגנטית.. מצד שני, היא עשתה 10 ניתוחים פלסטיים ביום אחד כדי לקבל אלבום פופ (!) בשם "סופרפישל" (!!). אז לא ברור.

3. ונזכרתי בשיר הזה -

שיהיה שבוע משובח,

נמרוד מונטאג

Where r my keys

2010-01-22T15:02:00.000+02:00

אתמול קרתה לי פאדיחה..

הלכתי בשתיים בלילה להביא אוכל, עם דימה, לי ולש' שישן בבית.

הגעתי לקרפצ'יו, הזמנתי, ישבתי קצת על הבר עד שהיה מוכן, לקחתי את האוכל וחזרתי הביתה.

כשהגעתי הביתה שמתי לב שאני מסתובב עם צרור מפתחות די גדול ולא מוכר. חשבתי שאולי בטעות ביציאה לקחתי לש' את המפתחות שלו.. אבל מסתבר שלא.

מה שקרה זה שכמו קלפטומן (וויץ' איי אם) פשוט "גנבתי" לבחורה שישבה על הבר לידי את הצרור שלה. כולל המפתחות לרכב, לבית, הכל.

כמה מביך????

והבחורה המסכנה הייתה תקועה בשתיים בלילה בלי המפתחות ובלי אופציה לחזור הביתה, בסרט שמישהו גנב לה אותם.

בסוף חזרתי למקום, ראיתי אותה, החזרתי לה את המפתחות, אמרתי סליחה וברחתי. כמובן שהייתי בכיסוי ראש כדי שלא יזהו אותי. אני חושב שכזה מבט של "ווט דה פאק??" שהיא נתנה לי לא ראיתי בחיים.

מביך מביך מביך.